ענת בן דוד סקסולוגית מוסמכת מומחית בטיפול מיני

חוסר חשק מיני בזוגיות – המיתוס על אוננות מול מציאות פיזולוגית

אוננות בזוגיות וחוסר חשק מיני: האם הפסקת אוננות מחזירה את התשוקה?

על הקשר בין דריכות רגשית לבין חוסר חשק מיני בזוגיות, וכיצד טיפול מיני-זוגי מאפשר להחזיר את התשוקה והביטחון לבית

האם קיים קשר באמת בין הפסקת אוננות ותשוקה?

כאשר מופיעה ירידה בתשוקה ונוצר חוסר חשק מיני בזוגיות, הנטייה הטבעית של שני בני הזוג היא לצלול מיד אל חדר המיטות – לחפש פתרונות טכניים, או לחפש "אשמים" שחוסמים את הקרבה.

אחד ה"אשמים" השכיחים ביותר שמסומנים כיום במערכות יחסים הוא אוננות בזוגיות – פריקת מתח מיני עצמאית בד"כ של הגבר. במאמר זה נתייחס לאוננות של בן הזוג.אחת הגישות הפופלריות שרצות ברשת על יד יועצים מיניים למיניהם,  היא המלצה על הפסקת אוננות.

• מהצד של האישה: עולה תחושת פגיעה עמוקה, תסכול וכעס: "אם הוא מאונן ולא רוצה אותי, זה אומר שאני כבר לא מושכת אותו או שהוא מבזבז את האנרגיה המינית שלו בלעדיי."

• מהצד של הגבר: עולים רגשות אשמה קשים, בושה ותחושה שמשהו במערכת המינית שלו "מקולקל".

לאחרונה הגיע אליי לקליניקה גבר נשוי ואב לילד, כבוי ומתוסכל. הסיפור שלו מוכר לרבים: אשתו גילתה שהוא מאונן, נפגעה מאוד וטענה בפניו שהאוננות היא הסיבה לכך שאין לו חשק אליה. מתוך רצון כנה לתקן את הקשר ולמנוע משבר, הוא קיבל החלטה: להפסיק לאונן לחלוטין.

כשפגשתי אותו, הוא היה כבר מספר חודשים ללא שום פורקן עצמי. התוצאה? החשק לאשתו לא עלה ולו במעט. להיפך – המערכת המינית שלו הלכה וכבתה עוד יותר. בנוסף הוא חווה בעיות בזקפה כשניסו, והמתח הזוגי הגיע לשיא שהביא אותו לפנות לטיפול מיני וכך נפגשנו.

המיתוס על אוננות בזוגיות מול המציאות הפיזיולוגית

בניגוד לתפיסה הרווחת, אוננות אינה "גונבת" אנרגיה ממיניות זוגית באופן אוטומטי. אצל אדם שאינו סובל מהתמכרות, מיניות עצמית היא מרחב בריא של וויסות רגשי, הפחתת מתחים ועונג.

כשמציבים איסור קשיח על אוננות ומלווים אותו ברגשות אשמה קשים, המיניות מפסיקה להיות מקור של הנאה והופכת לשדה טעון בתחושת אשמה ואף אולי תחושות של פגיעה בבן/בת הזוג עד כדי כמו תחושות בגידה. במקום שיקדם  טיפול בחוסר חשק מיני, האיסור והמתח פשוט מכבים את המערכת כולה. פעמים רבות במצבים כאלו, הבחירה "הקלה" יותר היא פשוט לכבות את כל המיניות מאשר להתמודד עם התחושות המורכבות הללו.

כשהגוף מספר את מה שהמילים מנסות להסתיר

במהלך המפגש בקליניקה, כשדיברנו על המצוקה מול אשתו, כל שפת הגוף שלו הייתה מכווצת. בשלב מסוים עצרתי ושאלתי אותו שאלה שעל פניו אינה קשורה לסקס:

"האם יש דברים בחיים שאתה עושה ומשמחים אותך?"

באותו רגע התרחש שינוי דרמטי: גופו נזקף, הכתפיים נפתחו, חיוך עלה על פניו ועיניו נדלקו. הוא סיפר בהתלהבות על העבודה שלו, על מפגשים עם חברים ועל הזמן שהוא מבלה עם בנו.

אז שאלתי אותו את השאלה המרכזית: "וכמה אתה נהנה לבלות עם אשתך?"

באחת, הגוף שלו נסגר בחזרה. הוא השתקע בכורסה, הוריד את המבט ובטון מתנצל אמר:

"תראי, אני אדם שזקוק לשקט ולאווירה רגועה. אשתי היא אדם מאוד לחוץ ופסימי. עכשיו עם כל המלחמה ומאז זה כמובן עוד יותר החמיר. כשאני לידה, הגוף שלי נהיה דרוך ומכווץ. אני כל הזמן מחכה לשליליות הבאה."

שאלתי אותו שאלה נוספת: כשאתה רוצה לצאת לבלות האם תעדיף לצאת עם חבר מאשר לצאת איתה?  ראיתי שהוא מתחיל לחוש חוסר נוחות מהתשובה שהוא פוגש ואז הזמנתי אותו לקחת נשימה ולחשוב על בילוי  עם חבר למשל לצאת לבית קפה ולשים לב איך הוא מרגיש בגוף. הוא חשב ונהיה לו חיוך והוא אמר אני מרגיש נעים, בא לי להפגש איתו. עכשיו קח שוב נשימה ותחשוב על בילוי בבית קפה עם אשתך  ותשים לב מה קורה לך בגוף. החיוך ירד והגוף נסגר. זו היתה תנועה קטנה אבל מורגשת.

ה"אה-הא!" מומנט: המיניות היא לא בהכרח הבעיה, היא הרבה פעמים הסימפטום, הביטוי של הבעיה. מה באמת גורם לחוסר החשק המיני?

שם נפל האסימון.

שאלתי אותו: "אם אתה נמצא בדריכות הישרדותית רק מלשבת איתה בסלון, ואם הגוף שלך מנסה להימנע מקרבה יומיומית בגלל המתח – איך הגוף והנפש שלך ירצו קרבה עוד יותר אינטימית כמו סקס?"

ברגע הזה נרשמה בקליניקה תנועה כפולה: הקלה עצומה לצד מועקה לא פשוטה.

• ההקלה: הוא הבין שהמערכת המינית שלו אינה "מקולקלת". אין בו פגם בסיסי. הגוף שלו פשוט הגיב בצורה בריאה לחלוטין למצב של דריכות ומתח מתמשך ויותר מזאת האוננות שלו היא לא זו שגרמה לבעיות בקשר ותחושות האשמה שהכבידו עליו מאוד, מעט השתחררו..

• המועקה: ההבנה שהדרך לגילוי איך להחזיר את התשוקה לזוגיות אינה טכנית, אלא טמונה בעומק הקשר, בתקשורת ובאווירה הזוגית בבית.

איך טיפול מיני זוגי עוזר להחזיר את התשוקה?

כשאין תשוקה בחדר המיטות, הפתרון נדיר מאוד שנמצא בתוך המיטה בלבד. סקס הוא תנועה של פתיחות, שחרור והרפיה. אי אפשר להרפות מינית במקום שבו הגוף מרגיש מאוים ודרוך. זה בניגוד לטבע.

בתהליך של טיפול מיני זוגי או ייעוץ אישי, אנחנו לא רק מטפלים בסימפטום המיני, אלא לומדים:

1. לזהות את מנגנוני הדריכות והכיווץ ביומיום הזוגי.

2. להפריד בין פורקן מיני אישי לבין תקשורת אינטימית בזוגיות.

3. לייצר מרחב בטוח ומוגן שמאפשר לגוף להירגע ולתשוקה לחזור באופן טבעי.

אם אתם מרגישים ירידה בתשוקה – בין אם אתה חווה אשמה ובין אם את חשה פגועה – לפני שאתם מאשימים את עצמכם או את האוננות, עצרו ושאלו את עצמכם: כמה רווחה, שקט וביטחון יש בקרבה היומיומית שלכם? כמה בא לכם לבלות זמן יחד? כמה אתם חווים דריכות סביב הקרבה שלכם בכלל וודאי האינטימית?אתם ממש לא לבד. דריכות כזו מאפיינת חלק גדול מהזוגות וזה לרב מגיע עם דריכות במיניות. חוסר חשק מיני בזוגיות הוא תופעה שניתן לפענח, להבין ולשנות. האוננות היא לרב לא האויב ולהפנות לשם את תשומת הלב כמקור כל הרע , זו לא רק שלרב היא לא הפתרון אלא גם זו דרך להביא לעוד יותר ריחוק וקושי.בתהליך של טיפול זוגי ההצהרה היא אנחנו מגיעים לטפל. הבעיה היא שלנו ולא שלך כי לך אין חשק. ההבנה היא כי שנינו ביחד לוקחים אחריות ברצון לשפר. זה בהחלט מובן אם יש צורך להתחיל באופן אישי ולגמרי אפשרי ובהמשך לפי הצורך זה יהפך לטיפול מיני זוגי.  מבחינת ההצהרה והכוונות, ברור לנו שהקושי הוא משותף וכך גם הדרך לפתרון.